לפני המלחמה ובמהלכה הייתה גרמניה באופן רשמי מה שכונה "הקונפדרציה הגרמנית", רפובליקה של מדינות עצמאיות רבות ושונות. אובדן המלחמה השמיד לחלוטין את הקונפדרציה.
מה שקרה הוא שהצבא הפסיק להילחם בבעלות הברית ותקף ופלש לכל הנסיכות השונות בגרמניה, שכולן היו מרדנות, ואילץ אותן באיומי אקדח להצטרף. "הרפובליקה של וויימר". רפובליקת וויימר הייתה אפוא כלי אזרחי של הכוחות המזוינים של גרמניה, למעשה ארגון פרוסי.
למשל בהמבורג, שלפני המלחמה הייתה עיר חופשית, אחת משלוש בגרמניה, רעב ו התסיסה הביאה להפיכה קומוניסטית. ארגון שכונה "מועצת הפועלים והחיילים" תפס את השלטון. ארגון זה הורכב מתסיסים ועריקים קומוניסטים מהצבא ומהצי הגרמני. הם הקימו דיקטטורה על המבורג והציעו להקים מדינה חדשה שכינתה "המבורג הגדול". הם הציעו לתקוף ולפלוש לאזורים הסמוכים כדי ליצור את מה שמכונה "המבורג הגדול". אחד האזורים הללו, שנקרא Cuxhaven, הועבר להפיכה על ידי ספרטיקאים, סוג של קומוניסטים רדיקלים ואלימים. המבורג קלטה אותם. הצבא הגרמני, שנשלט על ידי פרוסיה, הגיב לאירועים אלה על ידי פלישה והכניס את חוקי הלחימה לכל המדינות השונות. לדוגמא, בין הערים החופשיות, ברמן, שעברה גם לדיקטטור קומוניסטי, הייתה ראשונה שהותקפה ופולשה. כאשר "מועצת הפועלים והחיילים" בהמבורג ראתה זאת בהתחלה הם החליטו להילחם ולמעשה החלו לנסות לאסוף נשק כאילו יהיה להם קרב נגד הצבא, אך כשהחיילים הראשונים הופיעו היה ברור שיהיה להם אין סיכוי, אז הם נכנעו.
באותו אופן כל נסיכות גרמניה נאלצו להיכנס לרפובליקת וויימר.
ברוב המקרים כל האצולה כבר הודחה על ידי מרדנים קומוניסטים קיצוניים שונים לפני שהצבא הגיע אפילו לשם, אך באותם מקרים בהם המלך המקומי עדיין שולט, הצבא הטיל אותם ואילץ את מדינתם לרפובליקת וויימר. למשל, בבוואריה מפלגה פוליטית סוציאליסטית תפסה את השלטון והכריזה על "מדינת בוואריה החופשית", שדומה יותר לדיקטטורה קומוניסטית מאשר למדינה חופשית. מלך בוואריה לשעבר, לודוויג השלישי וכל משפחתו נאלצו לברוח על נפשם.