מלחמת הבלקן השנייה הייתה מצער, אך המשך טבעי למלחמת הבלקן הראשונה בעיקר בגלל האזורים שזה עתה שוחררו (הגבול הנוכחי) עם אוכלוסייה מעורבת ובשל ההשפעה החזקה של המעצמות הגדולות באירופה כלומר בריטניה, גרמניה, רוסיה, אוסטריה-הונגריה שהתקשו לבסס ולממש את האינטרסים האסטרטגיים שלהם באזור (הבלקן). סלוניקי, אדירנה היו סכסוכים שהיו חלק ממלחמת מורדים רחבה יותר מראשית המאה העשרים, שנקראה המאבק המקדוני , בין בולגריה, יוון ופחות על ידי סרביה, שהוסדרה על ידי סרבית - אמנה בולגרית שנחתמה בשנת 1912.

בנוסף רומניה לא הייתה מרוצה מהאמנות שנחתמו בנוגע להפרדות קרקעות בין מדינות של הליגה הבלקנית וראו אפשרות לרכוש את דוברוג'ה הצפונית.

לבסוף, טורקיה (שעד אז הייתה עדיין האימפריה העות'מאנית) פעלה אופורטוניסטית כאשר כל צבא בולגריה היה מרוכז בגבול דרום-מערב / סרבו-יוון ותוצאת פלישתו, בניגוד ל . אמנת לונדון 1913, הייתה ההתאוששות של אדירנה (אדריאנופול).

אלה היו היחסים הלא רשמיים בין מדינות הבלקן בסוף תקופת מלחמת הבלקן הראשונה. בנוסף הייתה ברית הגנה סודית בין סרביה ליוון, שנחתמה ב -19 במאי / 1 ביוני 1913 שנועדה לשמור על מקדוניה הכבושה. מונטנגרו הצטרפה רק לאחר תחילת המלחמה.

לסיום, מלחמת הבלקן השנייה הייתה סכסוך שהביע את חוסר שביעות הרצון של מחוזות ליגות הבלקן בנוגע לשטחן החדש. פרדיננד הראשון מבולגריה התחיל את המלחמה מכיוון שהוא הרגיש שמגיע לו יותר אדמות ¹ , ראשית בגלל הסכם השלום של סן סטפנו 3 במרץ 1878 לפיו האזורים המעורבים היו בגבולות בולגריה, יתר על כן, בגבולות האקסרכיה הבולגרית. שנית, בשל העובדה כי הצבא הבולגרי הוביל את הסכסוך הצבאי העיקרי נגד האימפריה העות'מאנית ב מלחמת הבלקן הראשונה, כשהוא סובל ביותר מפסיד, צבא שהיה שווה במספר עם סכום צבאות שאר מדינות הליגה הבלקנית (יוון, סרביה ומונטנגרו). היו מספר הפרות ופשעי מלחמה שבוצעו על ידי כל הצדדים שנגזרו על יחסים קונסטרוקטיביים עתידיים, שתוארו ב דו"ח הנציבות הבינלאומית עם הכותרת "חקירה בסיבות ובהתנהלות מלחמות הבלקן." .

^{1. פרדיננד הראשון מבולגריה ראה בעיני רוחו את בולגריה הגדולה שדומה ל רעיון מגאלי היווני, שניהם היו כימרה, אך הכי חשוב ש בלעדי הדדי ו להוביל לאסונות לאומיים עם טיהור אתני, גלי הגירה גדולים וצמצום שטחים. sup>}